Surf & Turf

לפני 4 חודשים, עת התרווקותי המדכאת, שקלתי להירשם לג'יידייט. נכנסתי וסיירתי בדמו של האתר וראיתי רק קירחים אז ויתרתי. נזכרתי באתר אוקי-קופיד (או בשמו לפי לטם, אוקי-סטופיד) אליו נרשמתי בתחילת שנות ה-2000 בעיקר למען השעשוע, ואחרי מספר שנים רדומות חזרתי להיות פעילה בו לתקופה מסוימת.

פעם אחת גם נפגשתי עם מישהו מהאתר, לראשונה אחרי 5 שנים שהייתי רשומה בו, ואיפשהו באמצע הדייט הוא אמר "עכשיו אני מבין מאיפה את מוכרת לי. אני לא מאמין! אני יוצא עם הבת של השכן מבלייזר!". האמת היא שזה לא ממש היה דייט, זה יותר היה אצלו בחדר בבית הוריו והוא דחף לי כרית לפה. חתונה לא יצאה מזה.

היום הייתי בהשקת האתר המחודש של ג'יידייט. באירוע לא היו קירחים. השיח המרכזי שם נע אודות הכרויות, מן הסתם, באינטרנט. בין השאר נחלקו איתנו סטטיסטיקות על רווקים ורווקות ברשת. אני באופן אשי חושבת שסטטיסטיקות זה משעמם. אור אמרה לי שאנחנו דור של נכים בגלל ההכרויות באינטרנט. התוודיתי בפניה שאת רוב בני הזוג שלי הכרתי באינטרנט. למעשה, במהלך החודשים האחרונים רק שניים מתוך הששה שיצאתי איתם לדייט לא הכרתי באינטרנט. אחד צלח מעבר לדייט השני או השלישי איתי, אבל זה בעיקר בגלל שלא באמת יצאנו לדייטים.

הנשיקה הראשונה שלי? הכרנו באינטרנט.

הסקס הראשון שלי? הכרנו באינטרנט.

בן הזוג הרציני הראשון שלי? הכרנו באינטרנט.

בן הזוג הרציני השני שלי? הכרנו באינטרנט.

בחיי היו לי שתי אהבות גדולות. לא הכרנו באינטרנט.

זו רק אני או שכל הפוסט הזה נשמע כמו סטטיסטיקה אחת גדולה ומשעממת? תיכף האקס שלי יגיד בפעם המליון שהכל אצלי זה מספרים ומטרות.

בהשקה העידו על האינטרנט שהוא ג'ונגל בכל מה שנוגע להכרויות. לא יודעת מה אתכם, אני מאולפת.

ולסיום ארצה לחלוק עמכם שיר של מאיר ויזלטיר, שאין רלוונטי ממנו לנושא (ותודה לאור שחשפה אותו בפני):

ימים רעים / מאיר ויזלטיר

Edited: פברואר 10, 2010