אל תצטערי, תצתערי.

בהמשך לקמפיין של חברת VICHY למוצרי אנטי אייג'ינג והצערת העור, קיבלתי להתנסות את המוצרים שלשמם נועד הקמפיין על מנת לכתוב עליהם ביקורת. מי שמכיר אותי לעומק יודע שאני מנהלת אורח חיים הגייני שלא רחוק מגבר. אני מתקלחת כל יום, זה כן, משתדלת אפילו פעמיים ביום ובקיץ אף שלוש, אך עם זאת בשאלה המכרעת עת סיום הסבון האם להשתמש בשמפו או שמא יהיה זה חטא נורא, השימוש בשמפו מנצח כי אני מה זה עצלנית. בדיאדורנט אני משתמשת בכורח. אני אוהבת את הריח שהגוף שלי מייצר ללא שימוש בדיאודורנט אבל חוששת שהאחרים סביבי לא. קרמים ללחות זה אאוט אוף דה קוושטן. אני אוהבת להשתמש באלה של קרמה לעתים רחוקות רק כי הם מריחים נהדר - אבל אני ממש לא מאמינה ביכולות קוסמטיות של קרם שעלה לי 15 שקלים. ב-2005, אחרי שקיבלתי  ערכת פילינג לכפות הרגליים מבלייזר על "הבת של השכן" קצת התביישתי להודות שאין לי מושג מה לעשות עם זה - טיפול פדיקור קיבלתי רק פעם אחת בחיי, וגם אז אבא שלי היה זה שהכריח אותי לעשות אותו. מתעבת בשמים (פרט לבושם ישן של אסתי לאודר שנקרא וייט לינן וסקרלט שקיבלתי במסגרת הקמפיין של קשארל, שבלי קשר לקמפיין הוא באמת מעולה). מעולם לא ביקרתי אצל קוסמטיקאית והאמת היא שאני די בסדר עם העובדה שאני דובון צמרירי. בגיל ההתבגרות לא סבלתי מאקנה ורק לפני שנתיים גיליתי שיש דבר כזה שנקרא סבון שמיועד במיוחד לפנים. ממעטת לענוד תכשיטים או למרוח לקים (וגם אז זה יהיה שחור או ורוד, או שחור/ורוד), ומגיל 18 עד לפני שנה נהגתי להתאפר בכבדות (ולא הייתי משהו בזה), היום אני מסתפקת באייליינר וקונסילר אם צריך, ולהתאפר רק לאירועים מיוחדים או אירועים שאני יודעת שיהיו בהם מצלמות. בניית ציפורניים עשיתי רק פעם אחת בחיי, אבל הסרתי את הבניה אחרי פחות משעה (איך אפשר לגלוש בפייסבוק עם ציפורניים ארוכות?!) ומניקור עשיתי רק פעם אחת בחיי ב"מסיבת הרווקות של הרווק". באופן כללי אני אשה גרועה - לקפל בגדים ולהחליף מצעים למדתי רק בגיל 18 מאימו של האקס שלי, אני שונאת לנקות ולשטוף כלים, אני מבשלת מעולה אבל נמנעת כי אחרי זה צריך לנקות. בואו לא נדבר על תפירה, כי חבל שכפתור המעיל המיותם שלי ישמע איך אני מרכלת עליו ששלוש פעמים כשלתי בתפירתו. הוא יתבאס. אני לא יודעת לקלף ירקות כי סכינים משוננים מפחידים אותי מאד. אבל מה, אני מיכל שאוהבת להיות מעל ואני יודעת לעשות כביסה בת זונה. הנה. פיציתי על הכל.

באשר לדעתי האשית על מוצרי אנטי-אייג'ינג בכלליות - אני לא קונה את זה. כאילו, גם לא פיזית וגם לא מנטלית. אשה שרוצה להיראות צעירה יותר בגיל בוגר יותר (וזה גיל שמשתנה בעיני כל אדם בנפרד, לדעתי נשים יכולות להיראות מדהים גם בגיל 50 מבלי לעשות דבר, הכל תלוי באורח החיים) - שתעשה מתיחת פנים, אני יכולה להמליץ על רופא נהדר שבעצמו ריסק לי איזה איבר בפרצוף ועשה עבודה מעולה. בניתוחים פלסטיים אני דווקא מאד תומכת, בעיקר אם מדובר במשהו שממש נמצא בגדר המטריד ומוריד את הבטחון העצמי. בעיני, כל ממרחי הקפה לעיניים למיניהם או קרמים שמבטיחים תוצאות בין-ליל, מדובר במסחטת כספים שמעניקה חלומות ריקים ומקומטים. אז כן, הפוסט הזה מיועד לבנות שאוהבות לטפח את עצמן מהבחינה הזו, ולא לבנות שמרגישות בדומה אלי בעניין מוצרי טיפוח ו/או האנטי-אייג'ינג, אם כי מי יודע - אולי הביקורת הזו עשויה לשנות את דעתכן.

קיבלתי להתנסות שני מוצרים מהסדרה - הראשון הוא AQUALIA ANTIOX EYES

בהוראות השימוש היה רשום כי מומלץ להתחיל להשתמש במוצר בגיל 25,עם הופעת הקמטוטים הראשונים. טוב, באמת יש לי קמטים קטנטנים בעפעפיים התחתונים וכבר הרבה זמן לא מבקשים ממני תעודת זהות כשאני קונה סיגריות. אז סבבה, אני זורמת, אם כי מוסרית זה נראה לי מבזה לומר שכבר בגיל 25 יש צורך להתחיל עם טיפולים כאלה זוה נשמע לי כמו תירוץ כלכלי  גרידא. השימוש במוצר אורך כ-21 ימים, בינתיים השתמשתי בו יומיים. אני לא יודעת מה לגבי אפקט הרגעה מידי, ליד העיניים היה לי פצעון קטן שכל פעם ששמתי את המוצר הפצעון שרף לי למספר שניות. אהבתי את העובדה שהמוצר מכיל ויטמין סי טהור, כיוון שאני מאד מאמינה בסגולותיו של הויטמין סי כשומר על בריאות. אני מניחה שבתום השימוש במוצר יהיו לי תובנות יותר רחבות אודותיו. מחיר המוצר נע סביב ה-224 שקלים.

המוצר השני שקיבלתי היה תחליב לחות לעור AQUALIA ANTIOX

במוצר הזה אני משתמשת מזה שלושה ימים. תחילה חשבתי שמדובר בקרם ידיים ורק אחרי יום הבנתי שהוא מיועד בעיקר לפנים, מקריאה מעמיקה של האריזה. אני לא אבזבז זמן, אני אגש ישר לעניין - הקרם הזה נהדר. יש לו ריח ממש נעים והתחושה לאחר המריחה שלו היא לא שמנונית כלל אלא רכה למדי. באופן מיידי העור אכן נראה זוהר יותר והעור חלק ונעים יותר למגע למשך מספר שעות. בכף היד שלי אני סובלת מזה 5 שנים מיבלת (כן! כמו של גברים מחוספסים!) מתחת לקמיצה בעקבות המכשירים בחדר הכושר ונשיאת ציוד קולנועי באופן שלא יבייש אף גברבר מיוזע. בנוסף לכך שהגוון שלה היה צהבהב, החלק הזה בעור הרגיש גם מאד מחוספס. כעת היבלת לא ניכרת כלל לעין - הצבע בכף היד שלי אחיד לחלוטין והיבלת מורגשת הרבה פחות למגע. יצא לי להשתמש כמה סוגים של קרמים לידיים ולעור, וזה הקרם הראשון שנתקלתי בו שבאמת נותן תוצאה. אני ממש מבסוטה על הקרם הזה ובכוונתי להמשיך להשתמש בו. הקאץ' היחיד במוצר הוא כמובן המחיר שלו - המחיר נע בין 185 ל-295 שקלים לשפופרת של 40 מ"ל. מי שאצלה כסף לא מהווה בעיה ומעוניינת במוצר שבאמת עובד, אני ממליצה עליו בחום.

Edited: פברואר 16, 2010