אז חיכיתי בינתיים בשקט יחסי בעניין האודישנים של היפה והחנון 2 עד שיעלה האייטם בנענע10, שמחה לבשר שהיום הוא עלה סוף סוף. בשבוע שעבר נבחרתי ביחד עם בלוגר נוסף, מעיין יחבס, לשפוט באודישנים של היפה והחנון 2 ואין ספק שזו היתה חוויה מרתקת בעיני. אני חושבת שהחלק הכיפי העיקרי היה עבורי דווקא העובדה שהכרתי המון אנשים בשטח. המפיק הלוגיסטי של העונה החדשה, רגב, הוא אחד האנשים היותר אהובים עלי (והיה הממונה עלי בהפקה של "הרווק"). הוא ואודי לוי ממחלקת המדיה ואינטראקטיב של ערוץ 10 עזרו לי אפילו בצילום מספר קטעים לדוקו שלי על הבלוג (המון תודה!) שאני צפויה לסיים את צילומיו ולהתחיל לערוך אותו בימים הקרובים. האולפנים בהם התקיימו האודישנים שייכים למורה התותח שלי לעריכה, הקטור (שבסוף הסכים לתת לי את החגורה הורודה אבל התביישתי לקחת אותה), שהופתע מאד לראות אותי במקום ושאל ספק בזלזול ספק ביראה אם אשכרה באתי להיבחן באודישנים.
גם מעיין וגם אני סטודנטים לקולנוע. הוא לומד בשנה ג' באונ' ת"א ואילו אני בשנה ב' במנשר. אין ספק שעבור שנינו האודישנים מהווים חיבור מעניין במיוחד לתחום בו אנחנו מעוניינים לעסוק בסופו של דבר. אמנם תכניות ריאליטי אינן יושבות תחת אותה הגדרה כ"סוגת עילית" אבל, ואני מתנקה מכל יצר פלצנות של סטודנט ממוצע לקולנוע, ברור שמי שרוצה לעסוק בתחום חייב להיות בעל ראש על הכתפיים ולהבין שלצד האמנות והרוח אנחנו חיים בעולם שחייבים להתקיים בו ממשהו חומרי מאד בתעשיה הזו. לא יצא לי להכיר לעומק הרבה אנשים במשרד ההפקות של "היפה והחנון" ("הישרדות", "הרווק" וכו'), אבל הרושם שהתקבל בעיני הוא שזה בהחלט סוג האנשים שעובדים שם. בסופו של דבר אני לא רואה את עצמי מתעסקת בקולנוע באופן קבוע - העבודה היא מאד קשה ולרוב גם לא מתגמלת מספיק בארץ. דווקא כן רואה את עצמי משתלבת בתחום הטלוויזיה ואף בקריצה יותר לתחום הניו-מדיה - בכל מה שנוגע לתכני וידאו באינטרנט וסלולר, שבעיני שם טמון העתיד האמיתי לפחות בשנים הקרובות.
ההתנסות ברמת הפרה-פרודקשן; תחקיר ואודישנים בעיני היא התנסות שעבור סטודנט לקולנוע חשובה מאד ואני שמחה שנפל בחלקי לעבור את החוויה הזו. למדתי ממנה הרבה על התנהלות בפרה-פרודקשן וברמת תחקיר בתחום הריאליטי, שאמנם זה משהו שאני לא לומדת במנשר ומעיין בטח לא לומד באונ' ת"א "על יבש". אז המון המון תודה לכל האנשים שבזכותם התאפשרה לי החוויה המרתקת הזו - החבר'ה באבוט-רייפ-המאירי ומחלקת המדיה ואינטראקטיב של ערוץ 10. הנה האייטם שעלה בנענע10 היום:
אז הנה כמה עדכונים חדשים בענייני "היפה והחנון" ומועמדותו של אבא קריר לתכנית: אתמול בשעות אחר הצהריים, בעקבות הפוסט הקודם, שוב פנו אלי תחקירני "היפה והחנון" ועדכנו אותי כי התקשרו הרבה מאד פעמים אל אבא אבל הטלפון שלו היה כבוי. לאחר מכן אישר בפני שאכן, הטלפון שלו כבוי מזה מספר ימים. כמו כן גם סיפר לי אבא במשחק הסנוקר האחרון שלנו כי יש לו מטריד חדש ולכן משתדל שלא לענות לטלפון, במיוחד שלא ממספר חסוי. המטרידן לא בדיוק מטריד, לא נושף בטלפון ולא מציע לאבא הצעות מגונות. למעשה הוא מתקשר אליו כדי לשוחח איתו על סנוקר. הוא סיפר לי כי בסוף השבוע האחרון שוחחו במשך רבע שעה לאחר שאמר למטרידן שנראה לו שזו הפעם האחרונה שהוא הולך לענות לו, וזה בתגובה ביקש שישוחחו הפעם שיחה ארוכה יותר מבעבר. לאחר מכן סרב להדליק את הטלפון, ומלבד זאת אמר שלא יצור קשר עם התחקירנים, אם יצרו איתו קשר כנראה יסרב להגיע לאודישן ובאופן כללי הוא חרד לצאת מהבית. בלחצים כבדים המשכנו לנסות לשכנע אותו ובעקבות הלחצים שהופעלו עליו שחרר את הסרטון הבא לאינטרנט:
http://www.youtube.com/watch?v=GWBJ16A7E8s
היום בבוקר ערוץ 10 פרסמו את הסרטון בבלוג שלהם, והזכירו לי כי מהות כל הקבוצה בפייסבוק בכלל התהוותה בגלל הסכם שנחתם בין אבא קריר לצחי, האקס שלי, כי באם יצטרפו 120 לקבוצה אבא יצא מהבית וילך לאודישנים של "היפה והחנון" 2. בשלב הזה החלטתי להעיר את צחי ולהכניס אותו לתמונה. תחילה חשבתי לתאם לו אודישן מבלי שידע ולבצע עליו אמבוש בבית (אנחנו יודעים איפה הוא גר) ולהכריח אותו לגשת ביחד איתנו לאודישנים. צחי הרגיע אותי מרוחי המיליטנטית והציע שקודם ניידע אותו (ואולי גם נביא איתנו את דייב, דמות משפיעה בחייו של אבא קריר ושותף נוסף לסנוקר שמצליח מדי פעם להוציא אותו מהבית). בסופו של דבר צחי הצליח לשכנע את אבא קריר שנתאם לו אודישן ונבוא איתו לשם. אבא קריר בינתיים נהנה מכל תשומת הלב שהוא מקבל ברשת בימים האחרונים (ומכמות צפיות מוגדלת בסרטונים שלו) ומסרב להבין שאם זו התהודה שהוא מקבל על שיח ברשת אודות הפוטנציאל הגלום שבינו ובין "היפה והחנון", עליו לחכות ולראות מה יקרה אם באמת יתקבל וישתתף בתכנית (ניכר כי לשהות עם כוסית במשך חודש בוילה + 100,000 שקלים פרס לא עושים עליו הרבה רושם).
עדכון לגבי האודישנים
בנוסף, האודישנים בליווי נמרוד ורוקסן צפויים להתקיים ב-10 וב-11 בחודש (עוד כשבוע ימים). תודה לכל מי ששלח את פרטיו ואני מניחה שבינתיים כבר יצרו אתכם קשר מההפקה כדי לתאם אודישן ראשוני. מי שעדיין מתלבט אם לשלוח את פרטיו או לא (ונוטה לכיוון הכן), מומלץ לעשות זאת במהרה. כאמור, אתם מוזמנים לשלוח לי מייל עם הפרטים הבאים: שם, גיל, כתובת (רחוב+ישוב), עיסוק, טל', כתובת מייל, כמה מלים על עצמכם ולמה בחרתם להירשם לתכנית ותמונה (מומלץ אחת של פנים ואחת מוארכת של הגוף).
הבלוגים האיכותיים ברשת
אתם מוזמנים להציץ שניה בדף הבית של הבלוגיה שלנו ולגלות שהבלוגרים האיכותיים ברשת נמצאים תחת קורת הגג שלנו. ביניהם זרוב, קובייקו, אבא קריר, רות סגל, פרוזן מאי, הדירה 21 וכמובן גם אני ועוד קומץ נוסף. אתם מוזמנים לצפות ברשימת הרשומות המלאה בשרת שלנו וכמובן לפתוח בלוג בעצמכם אם יש בכם יצר אקסבציוניסטי שרציתם לשחרר מהרצועה ההדוקה ולא ידעתם איפה (או שמא לא רציתם בישראבלוג בגלל עודף הפקאצות, בדה-מרקר בגלל עודף הגרושים החרמנים או בתפוז אפילו שהם מציעים תשלום על זה). אינטימי ונעים אצלנו.
הקשקשת באינטרנט מטעם אבוט-רייפ-המאירי וערוץ 10 מתברברת לאחרונה על עלית עונה חדשה ל"vיפה והחנון". כבר שבועיים רץ בפייסבוק קמפיין בסדר גודל יחסית מרשים בנסיון לגייס את כוכבי הריאליטי הבאים ונראה כי הגורמים נמצאים מעט בהיסטריה. אחרי ששוחחתי בשבועות האחרונים עם תחקירן, המפיק הלוגיסטי של התכנית ואף איליה קונסטנטינוב, יוצא העונה הקודמת שגם הוא נרתם למסע הליהוק, גם מחלקת ניו מדיה ואינטראקטיב של ערוץ 10 פנו אלי בבקשה לעזרה.
אז קודם כל לפני שאני בונה, אני הורסת: נתתי לכוווווווווולם את הטלפון של אבא קריר ואף אחד לא התקשר אליו. אל תתפלאו שאתם לא מוצאים מועמדים. אז נכון, הוא מעלה סרטונים לאינטרנט כי זה תחביב שלו, הוא ממעט לצאת מהבית, אוהב להסתובב עם אטב כביסה כי זה מרגיע אותו ואני יודעת למי הוא איבד את בתוליו (ואני מניחה שאיבוד בתולין כבר מהווה סוג של מכשול קבלה לתכנית) אבל רבאק, לסרטונים שלו יש יותר רייטינג מל"שורדות בבית" ול"נשות הטייסים" ביחד! חשבו על הפוטנציאל, חשבו מה יקרה כשהוא ילמד את יפה ושתוקה 2 את מילות ההמנון "אני רוצה לאכול כריך" והיא תסתכל עליו בגועל בזמן שתנשנש אורוגולה ותקיא אותה לאחר מכן.
אם ערוץ 10 ואבוט-רייפ-המאירי יבחרו להמשיך ולהתעלם מאבא קריר ולא לבחון אותו באודישנים יקרו הדברים הבאים:
אבא קריר ימשיך שלא לצאת מהבית חוץ מבימי חמישי למשחק סנוקר הקבוע שלנו.
הייתי מחרימה בעצמי את התכנית אבל ככל הנראה אני אתמלל אותה ואני לא אומרת לא לכסף עבור צפיה בטלויזיה. פאק.
מה שכן, אם אתם לא אבא קריר, ואתם (ניסוח של ערוץ 10, לא נגעתי) חנונים כבדים, כאלה שמעדיפים את המחשב והספרים (? כאילו הלו, דור מייספייס?!) על כל בילוי אחר או שאתן פצצות מתקתקות, שמתעניינות בלוק ובטיפוח ופחות בידע או בקיצור, אתם חברים שלי ואתן לא חברות שלי, אתם מוזמנים לשלוח לי מייל אותו אשמח להעביר להפקת התכנית. הפרטים ישארו חסויים כמובן ולא יעברו לאף גורם מלבדם.
מה צריך לשלוח?
שם מלא.
כתובת (רחוב וישוב).
גיל.
עיסוק.
טלפון נייד וטל' נוסף אם יש.
כתובת מייל.
כמה מלים על עצמכם ולמה בחרתם לגשת לאודישנים.
תמונה (המלצה אשית: כדאי לשלוח 2 תמונות - אחת של הפנים ואחת מוארכת של הגוף).
מי שיעביר אלי את הפרטים האלה ויעבור את האודישן הראשוני יזכה לליווי מיוחד לאודישן המתקדם עם נמרוד ורוקסן, זוכי העונה הראשונה.
יש לי הרגשה שהפוסט הזה לא נשמע כל כך מפתה, אז הנה אני כמעט-בעירום:
במהלך נובמבר ודצמבר עבדתי בהפקת "הרווק". האמת היא שמאד נהניתי מהעבודה ואפילו קצת הצטערתי כשנגמר, זה היה אחד ממקומות העבודה שיותר נהניתי בהם. במהלך העבודה על "הרווק" פיתחתי תאוריה אודות "קללת הרווק" - חלק מהבנות שעבדו איתי ביחד, כולל אני, התרווקו במהלך התקופה הזו מבני זוגן. דרכי ודרכו של דוגמן נפרדו ובשבוע-שבועיים הראשונים גם הייתי די מעורערת מהעניין. יחסית למי שחברות שלי שואלות אותי איך תמיד אני מתגברת על גבר כל כך מהר, אני חייבת להודות שאפילו התפלאתי על עצמי.
בחודש וחצי הראשונים לרווקותי כלל לא יכולתי להתקרב לשום דבר שמזכיר את בני המין השני. הייתי עסוקה בלדחות דייטים כל הזמן וגם נרשמתי לאתר הכרויות כדי להתגבר על האגו הפגוע שלי. כשדוגמן נפרד ממני הוא הותיר בי את ההרגשה כאילו אני אדם לא טוב מספיק לזוגיות ואתר ההכרויות שימש עבורי את המקום לחזור ולהרגיש נחשקת ושווה. בתהליכים נפשיים ארוכים ומלאי עליות ומורדות שכנראה הוא מודע אליהם באופן חלקי מקפריזות כאלה ואחרות שיצאו עליו בתקופה שלאחר הפרידה, הייתי אומרת לעצמי שהתעסקתי עם ילד שלא מסוגל להחזיק מערכת יחסים רצינית. במבט הלאחור הסופי שבדבר למדתי להעריך את הפרידה שלו ממני, כי היה לו את האומץ לקום וללכת כשהוא הבין שזה לא זה בשבילו. למדתי להעריך את מה שהיה בינינו כפיסה מהעבר שלי שכנראה תעצב את מי שאני בהווה ובעתיד בכל מה שנוגע לרומנטיקה וזוגיות וכל שאר הפירות הרקובים.
עד לפני שנה כמעט שיננתי לעצמי שאני לא מעוניינת להתחתן אף פעם. שהתא המשפחתי שמוכר לנו כבר לא רלוונטי בעקבות שינויים בחברה ובעיקר בגלל העובדה שאנחנו עמוק בפנים חייתיים ולא באמת מסוגלים לשמור על מונוגמיה. אנחנו דור המייספייס, ככה אני אוהבת לכנות אותנו, אולי אנחנו כבר דור פייסבוק - מייספייס זה קצת פאסה. כל הזמן יש סביבנו גירויים ופיתויים שקשה לעמוד בפניהם. היה לי גם שלוש שנים בן זוג שלא היתה לו שום כוונה להתחתן איתי, אז זו סוג של מנטליות שהחדרתי בעצמי בעקבותיו. היום אני קצת יותר ריאלית-נשית-סתומה בעניין, הגיל שלי עושה את שלו ובקרוב חתונות יתחילו לצוץ כפטריות אחר הגשם וירוקנו את כיסי באופן כזה שאחליט שגם אני רוצה לעצמי איזו חתונה ופנטזיה על שמלת כלולות לבנה ואיפור מטופש וכל השאר. מי שעשוי לחשוב שהפסקה הזו רלוונטית עבורו, מוזמן להירגע - הכל בבוא העת והמקום הנכונים. בינתיים אני לא ממהרת לשום מקום.
בחודשים האחרונים יותר מצאתי מקום להיחשף לנשיות שבי. את מקומם של הידידים הנצחיים מחליפות לאט לאט החברות הקרובות שאיתן אני חולקת הכל וזה קצת מתוק ומריר כמו סקס אנד דה סיטי וגם קצת פתאטי באותה המידה. בבקשה אל תשוו אותי לאיזו קארי בראדשו, שמעתי את זה מספיק ואני לא אוהבת את זה, למרות שגם אני כותבת טקסטים על רומנטיקה בשנקל בלפטופ ומעשנת בשרשרת בזמן שאני עושה את זה. הוא נרדם לאיטו במיטה ואני מקלידה מקלידה מקלידה.
היכונו להפצצת חסויות כאלה ואחרות שלקחו חלק במסיבת הרווקות של "הרווק". אני רוצה לחלוק אתכם חוויה שבעיני היא בלתי נשכחת עבור הטמטמת-הואגינלית שלי, ואין מה לעשות - הרבה חברות מסחריות לקחו חלק בשביל הערב המושלם הזה שהיה לי.
על האירוח של מסיבת הרווקות היה אחראי מלון דן. זו פעם ראשונה שיצא לי לבקר במלון והוא באמת בהיי קלאס. באיחור אופנתי פספסתי את כל הנאומים של החבר'ה ממדיה ואינטראקטיב של ערוץ 10 ומיד נחתי אל ארוחת הערב. פיטמו אותנו במיטב המנות שמלון דן מציעים בחדר האוכל - דגים, בשרים, סלטים, בשרים, לחם, בשרים. הגעתי באותו היום כל כך מורעבת לאירוע שלא ראיתי בעיניים ואכלתי מכל מה שבא ליד עד שלא יכולתי לזוז. נראה לי שזה רמז עב-בשר לזה שאני צריכה להפסיק עם הצומים שלי.
בשולחן האוכל כמובן עפו רכילויות על כל מיני חתיכים וגם כאלה שהם לא ממש חתיכים. כן, עולמנו צר כואגינתה של הבתולה. זה סוג של פצצה מתקתקה לשים 11 בנות ביחד (מבלי שיתחרו על לבו של גבר אחד) ולנסות לראות מה יקרה. עם תום ארוחת הערב נלקחנו לסקשן כלשהו במלון בו המתינו לנו מאפרות, מניקוריסטיות ואסטרולגית ואני חייבת להודות שבשלב הזה באמת התחלתי להרגיש הרבה יותר נוח עם הנשיות שלי.
הרשיתי לעצמי לראשונה אולי כל חיי להתקלף מהקשיחות שאני נאלצת לעטוף את עצמי בסביבתם של גברים. יש על הלב שלי נילון פצפצים רוב הזמן, ולאף אחד אסור לגעת כי כל פצפץ גורלו כגורל פצעון מלא מוגלה. כן, זה דוחה כמו שזה נשמע. הראשונה לקבל את פני היתה שירלי, מאפרת מבית ירין שחף, שבזמן שהשקיעה בפני את מיטב הצלליות והנצנצים, נתנה לי להיפתח אליה ולספר לה דברים שאילו הייתי חולקת אותם כאן לא היתה לי ברירה אלא לפרוש מעולם המשיכה לזכרים. זה היה נחמד, זה היה נוח, זה היה משוחרר וזה היה מטופש. זה באמת היה נפלא.
שירלי ואני ברגע אינטימי
גם את האסטרולוגית, רותי לוי, החלטתי לבדוק על אף שאין לי שום אמונה באסטרולוגיה. אני אוהבת כשגבר שואל אותי מה המזל שלי, רק כדי שאוכל לענות ששור ושזה לא אומר שום דבר. אני משתדלת להתייחס לאסטרולוגיה כדבר שאתה יכול להשתמש בו כדי להשליך על אספקטים מסוימים בחיים. כן לקחת את הדברים הרלוונטיים ולהשיל את הדברים שלא. אני לא מאמינה שאפשר לצפות את העתיד, אבל היי - נחמד להשתעשע בזה. אז כן, נהניתי להשתעשע בשלוש הסוגיות הבוערות בחיי - לימודים, קריירה וזוגיות - כי הן כוללות הכל חוץ משעשוע. אני אשמח לגלות בעתיד שחלק מהדברים שהיא אמרה יהיו נכונים וגם אשמח לגלות שחלק מהדברים יהיו שגויים. אני בעיקר אשמח לגלות שאת הגורל שלי אני קובעת באמצעות החלטות נכונות וגם החלטות שגויות.
עם המניקוריסטיות של גיורא שביט לא הספקתי לפטפט הרבה אבל הציפורניים שלי בגוון כתום זוהר. זה נחמד. ואף פעם לא עשו לי מניקור לפני. אני כזו אשה מקולקלת.
את הפרק השלישי של "הרווק" העברנו באחת הסוויטות המפוארות של המלון, עם קינוחים ושמפניות ולפטופים קטנים ומתוקים שאפשרו לי לבלבל בשכל בהתרגשות על מה שעובר עלי באותו הערב בפייסבוק. בהודעות הפרטיות נשפכו עלי הררים של ביקורת על זה שערוץ 10 קונים אותי בפינוקים אבל אני מקבלת את הכל באהבה, בעיקר כי אני יודעת שאיפשהו גם קצת מקנאים. בכלל, כל האירוע המושקע הזה נועד בשביל שבחורות כמוני יוכלו להראות לעולם כמה שווה בעצם להיות בלוגר.
בסיום הערב המתינו לנו הבחורים של מדיה ואינטראקטיב מ-10 - איתי, אודי ואריה המקסימים, וחילקו לכל אחת מאיתנו ורדים ושוקלדים. אני חייבת להודות שאחרי הערב המעלף הזה ממש התרגשתי מהמעמד והמאורע. הרגשתי שקיבלתי פינוק כמותו כבר לא היה לי הרבה מאד זמן, כאדם שחווה הרבה מאד לחצים כבר תקופה מאד ארוכה בכלליות וכבחורה בפרט. החלק המרגש באמת היה שגילינו שממתינה לנו לימוזינה מחוץ למלון שמחכה לקחת אותנו הביתה.
זהו. די. מה נשאר לי לומר מעבר לזה?
וידאו אחד שווה את 1000 המלים שכתבתי עד כה:
http://www.youtube.com/watch?v=zcuPomNkNdc
הרגשתי לראשונה בחיי נסיכה.
מעבר לזה כמה מלים על "הרווק": אני חושבת שבסופו של דבר זו תכנית מתוקה מאד שנעים להעביר מולה את הזמן (ואלוהים יודע כמה שעות אני העברתי) - לכבות את השכל אחרי יום עבודה ארוך ולהתמכר לאסקפיזם מתוק. זה כמובן במסגרת מה שהטלוויזיה שלנו מציעה לנו בתקופה זו. הייתי אומרת שיש לי הסתייגות פמיניסטית בעניין הזה ששמים 22 בנות להילחם על פיסת בשר בלונדינית, אבל הצד הנאו-שוביניסטי שבי אומר שהפמיניזם הביא את זה על עצמו. "הרווק" הישראלי לוקח את הפורמט באופן קצת פחות אקסטרימי ומלוקק מהפורמט האמריקאי. סביב הפורמט האמריקאי קיימת הצביעות הקונפורמיסטית שלא קיימת בפורמט הישראלי וזה קצת מעודד אותי. אצלנו זה לא נגמר באירוסין וכל השאר. מההכרות שלי עם המתמודדות, הרוב כוסיות הורסות עם מעט מאד עושר פנימי שהן יכולות להעניק, אבל זה לא מפתיע. הפייבוריטית שלי היא נועה ביק, וזה לא אומר עליה כלום מבחינת ההוויה שלה בתכנית. היא אשה אינטליגנטית, צנועה, עצמאית ומקסימה ומההכרות עם הדמות שלה בתכנית אני מאחלת לה שתשאר בדיוק כמו שהיא גם ביום שאחרי סיום העונה של "הרווק".
(נ.ב. הוא מכריח אותי לצפות איתו ב"הרווק", אז מי אני שאתווכח.)
"הרווק", המקום היחיד בו אפשר לשבות ליבו של גבר מבלי להפגין כשרונות אוראליים בדייט ראשון, יום ג' ב-21:00. ערוץ 10.
טוויטר
